מה זה דמנציה: מהם התסמינים ואיך מאבחנים

אחת המצבים הרפואיים שאנחנו הכי חוששים מהם הוא דמנציה. דמנציה, שבעברית נקראת קיהיון או שיטיון, היא תסמונת שמתאפיינת בתסמינים שקשורים לירידה בתפקודים הקוגניטיביים, כלומר החשיבתיים. מדובר בהידרדרות ביכולות הזיכרון, ההתמצאות בזמן ובמקום, בדיבור, ועוד. אנחנו קוראים לזה תסמונת משום שלא מדובר במחלה אחת ספציפית אלא במחלות שונות שגורמות לדמנציה, ועוד מעט נרחיב על כך קצת יותר. כך או כך, כדי שהירידה בתפקוד הקוגניטיבי תיחשב לדמנציה ולא לירידה ה״רגילה״ שמאפיינת את הגיל המבוגר, ההידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי צריכה להיות ניכרת עד כדי פגיעה משמעותית ביכולת לתפקד בשגרה. חשוב לדעת שירידה קוגניטיבית קלה עלולה לגרום בהמשך לדמנציה, ולכן חשוב ללכת לאבחון מוקדם ככל הניתן ולא לפטור זאת ב״זה בגלל הגיל״. 

דמנציה תסמינים – למה חשוב לשים לב?

דמנציה היא מחלה פרוגרסיבית, כלומר כזו שהולכת ומתקדמת. היא אף פעם לא מתפרצת פתאום עם כל התסמינים באופן מובהק, אלא עם תסמינים קלים, כאלה שמפריעים ומופיעים קצת פה ומעט שם, ובהמשך הם הולכים, מתרבים ומחמירים, עד שלא ניתן עוד לתפקד באופן עצמאי ללא עזרת הזולת. במקרים רבים החולים עצמם כלל לא שמים לב לשינויים כלשהם ומי שמבחינים בכך אלו הם בני משפחה, חברים קרובים, שכנים ומכרים. אם יש לכם הורים מבוגרים או שאתם מחפשים מידע עבור סבא וסבתא שלכם, שימו לב לתסמינים הבאים. אם אתם חושדים שסבא וסבתא סובלים מאחד או יותר מהם, זה הזמן לפעול לאבחון במהירות, וכמובן במלוא הרגישות:

פגיעה בזיכרון: בין התסמינים הנפוצים של מחלות דמנטיות אפשר לציין פגיעה בזיכרון. החולים שוכחים שמות של אנשים כולל בני משפחה קרובים כמו ילדים ונכדים, שוכחים גז דולק משום שכלל לא זכרו שהתחילו לבשל, מאבדים חפצים כמו משקפיים או מפתחות משום שהם לא זוכרים היכן הניחו אותם. 

קושי ללמוד דברים חדשים: אין שום יכולת ללמוד תהליך חדש, שינוי מקומות של ריהוט או חפצים, כתובות חדשות, או יכולת להכיר אנשים חדשים ולזכור מי הם. 

חוסר התמצאות במרחב: אחד המאפיינים הבולטים של אנשים עם דמנציה הוא הליכה לאיבוד. זה נובע מגורמים כמו לצאת מהבית לצורך ביצוע משימה כלשהי כמו קניות למשל, אך זמן קצר לאחר שיצאו – הם שוכחים מדוע בכלל עשו זאת. בנוסף, הם לא זוכרים את הדרך וכך יכולים ללכת לאיבוד אפילו אם הם גרים בשכונה כבר עשרות שנים. 

קשיים בדיבור: ככל שהמחלה מתקדמת, חל קושי למצוא את המילים הנכונות לתיאור מצב ונעשה שימוש לא נכון במילים. 

שינוי בהתנהגות: קרובי משפחה של אנשים עם דמנציה מתארים כי הם לא מזהים את אופיו של האדם. יחד עם השינוי ההתנהגותי חלים שינויים תכופים במצבי הרוח, עד כדי התנהגות אלימה במצבים מסוימים. 

קושי בשיפוט: אנשים עם דמנציה לא יכולים לקבל החלטות פשוטות ומורכבות כאחת, מה שמהווה פתח לניצול על ידי בעלי אינטרסים. הם נוהגים לפזר כספים לאנשים זרים, ואין להם יכולת לקבל החלטות נכונות. 

אבחון דמנציה – איך עושים את זה?

אם שמתם לב לתסמינים שציינו אצל אדם קרוב לכם, יש לגשת לרופא מומחה לבדיקה מקיפה. משום שהאדם שכלפיו מתקיים החשד עלול לשכוח פרטים, חשוב שהוא יגיע עם בן משפחה קרוב, בן או בת הזוג, או אחד הילדים שמכיר הכל היטב. הרופא יערוך הערכה קוגניטיבית מקיפה שתתבסס על שיחה אישית, הנתונים הרפואיים הקיימים, מבחן מיני מנטל ומבחנים נוספים שמטילים משימות קוגניטיביות. 

ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקות הדמיה של המוח כדי לראות אם יש גורמים אחרים שמובילים לירידה הקוגניטיבית שאינם קשורים לתסמונת דמנציה. מנגד, בדיקות ההדמיה יכולות דווקא לחזק את האבחנה ואף לחדד מהו הגורם לדמנציה, מה שמוביל אותנו לפרק הבא בסקירה שלנו. 

מה גורם לדמנציה

אלצהיימר: רבים מאוד מתבלבלים בין אלצהיימר לדמנציה וחושבים שמדובר בשמות נרדפים לאותה המחלה. אולם זה לא המצב, אלצהיימר היא מחלה ודמנציה היא תסמונת, והגורם העיקרי לדמנציה הוא מחלת האלצהיימר. אלצהיימר היא מחלה שבה תאי המוח נהרסים באופן אגרסיבי שמוביל לירידה ניכרת ביכולות הקוגניטיביות. אלצהיימר מתקדם גורם לדמנציה.

דמנציה וסקולרית: אם אלצהיימר הוא הגורם הראשון לדמנציה, דמנציה וסקולרית היא הגורם השני, ובמספרים: כ-1.5% מבני ה-65 ומעלה לוקים בדמנציה וסקולרית והמחלה גורמת לעד 20% ממקרי הדמנציה. הייחוד של דמנציה וסקולרית הוא שהפגיעה נעשית בקפיצות ולא באופן הדרגתי. דמנציה וסקולרית נגרמת מפגיעה בכלי דם מסוימים ולכן תיתכן פגיעה רק באזור אחד במוח או בכמה אזורים קרובים, כך שהתסמינים של דמנציה וסקולרית משתנים בהתאם לאזור הפגוע. מטופלים מסוימים יסבלו מקשיי שפה בלבד בעוד שאחרים יסבלו מהתקפי זעם בלתי נשלטים. הגורמים העיקריים לדמנציה וסקולרית הם עישון, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, משקל עודף וסוכרת. 

דמנציה מעורבת: כאן אנחנו כבר מגיעים לגורמים הנדירים יותר לדמנציה, והמילה ״מעורבת״ מסמנת שמדובר בשתי מחלות דמנטיות שמתקיימות במקביל. ברוב המקרים מדובר בשילוב בין אלצהיימר ודמנציה וסקולרית. 

פרקינסון: גם מחלת הפרקינסון נחשבת לאחד מגורמי הדמנציה. היא אומנם לא מחלה דמנטית והאזורים שנפגעים במוח שונים בפרקינסון לעומת דמנציה, אך מחקרים מראים שלחולי פרקינסון יש סיכוי גבוה יותר לפתח דמנציה. למעשה, שכיחותן של מחלות דמנטיות בקרב חולי פרקינסון גבוהה פי 2 עד 6 ביחס לאוכלוסייה ללא פרקינסון. 

מניעת דמנציה – זה בכלל אפשרי?

אין דרך להבטיח בוודאות שאדם לא ילקה בדמנציה בשלב כלשהו בחייו, אבל יש כמה דרכים להפחתת הסיכויים ללקות במחלות הדמנטיות. כותרת הגג של מניעת דמנציה היא אימוץ אורח חיים בריא. אם אינכם מעשנים – אתם כבר נמצאים בקבוצת סיכון נמוכה בהשוואה למעשנים. אם אתם מעשנים, הנה לכם עוד סיבה להפסיק לעשן. בנוסף, כדאי לאזן גורמי סיכון לב-ריאה כמו איזון לחץ הדם, ערכי הסוכר ורמות השומנים בדם. הפקידו על משקל תקין ביחס לגובה – BMI תקין, עם תפריט מאוזן עם כל אבות המזון. אם אתם עדיין לא עוסקים בפעילות גופנית באופן סדיר, זה הזמן להתחיל. בנוסף, התמידו בפעילות מנטלית למוח כמו למשל רכישת מיומנות חדשה, למידת שפה חדשה, וכל דבר שיאתגר את המוח. 

תוחלת חיים של חולי דמנציה

דמנציה היא מחלה סופנית ומהרגע שלוקים במחלה לא ניתן לעצור אותה ולא ניתן לתקן את האזורים שנפגעו במוח. הדבר היחיד שניתן לעשות כדי לשפר תוחלת חיים של חולי דמנציה הוא טיפול תרופתי שיכול להוסיף כמה שנות חיים, ולשפר את איכות החיים בזמן שנותר. בנוסף לטיפול התרופתי יש כמה הרגלי חיים שניתן לשנות באופן שמוביל לאיזון, אך הרס הרקמות ימשיך ובשלב מסוים לא יהיה עוד טיפול כלשהו, תרופתי או לא תרופתי, שיוכל  לעזור. 

תוחלת חיים של חולי דמנציה עומדת עד 10 שנים בממוצע, בהתאם לשלב שבו התקבלה האבחנה. ככל שהאבחנה מגיעה מוקדם יותר, כך הזמן מתארך. אנחנו יודעים שקבלת האבחנה נופלת כמו משקולת אדירה על הגוף וההתמודדות עם האבחנה קשה. למרות זאת, אל תשקעו בדיכאון ואל תצללו לתוך עצמכם. זכרו שיש בן או בת משפחה שזקוקים לכם עכשיו יותר מתמיד, ואתם צריכים להיות שם עבורם. דברו עם בן המשפחה ברגישות, התייעצו עם גורמים מקצועיים איך לעשות זאת נכון, והכי חשוב – הראו תמיכה מוחלטת שאינה תלויה בדבר. 

דמנציה שלבים – למה לצפות בכל צעד?

דמנציה מחולקת לשלושה שלבים עיקריים דמנציה קלה, דמנציה בינונית ודמנציה חריפה. כל אחד מהשלבים מחולק לתתי שלבים, כשבכל אחד מהם נוספים תסמינים חדשים והתסמינים הקיימים מחמירים.  

השלב הראשון – דמנציה קלה: יש פגיעה מוחית אך היא לא גורמת לירידה קוגניטיבית ניכרת, כך שלא מבחינים בתסמינים ולכן גם קשה לאבחן את המחלה בשלב הזה. ככל שהשלב הראשון מתקדם כבר ניתן לחוש בירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר, קושי בשליפת שמות, קושי בהתמצאות בזמן ובמקום, ושינויים במצבי הרוח.  

השלב השני – דמנציה בינונית: בשלב הזה מתחילים לראות ירידה קלה ברמה הקוגניטיבית שחורגת מגבולות תהליך ההזדקנות הנורמלי. אפשר להבחין בקושי תכוף יותר בשליפת מילים, קושי לזכור אירועים מהעבר, היכולת ללמוד דברים חדשים אובדת, ויש קושי אפילו ביצירת זיכרונות חדשים. גם קשיי ריכוז, חוסר יכולת לבצע חישובים פשוטים, אובדן תפיסת הזמן, וירידה משמעותית ביכולת השיפוט מאפיינים את השלב השני ותתי השלבים שצמודים אליו. אנשים עם דמנציה בינונית סובלים גם מהפרעות שינה, הפרעות מצב רוח קיצוניות, אדישות, חוסר עניין בקרובים. בשלב הזה מתחילות גם השוטטויות שמאפיינות את המחלה וכן הזיות. 

השלב השלישי – דמנציה חריפה: כאן מדובר כבר בשלב דמנציה סופנית, שבו אובדת היכולת לתקשר ואף לזהות בני משפחה. רגעי הבהירות הופכים לספורים ורחוקים זה מזה, קיימת אדישות מוחלטת, ואין יכולת להתנהל בצורה עצמאית. בשלב הזה שבו השרירים מנוונים ואין יכולת לתקשר, יש צורך בטיפול סיעודי מסביב לשעון על ידי מטפל זר או בית אבות לתשושי נפש. 

מוסד לחולי דמנציה

במרכז הייעוץ וההכוונה שלנו, אנחנו מקבלים פניות רבות מאוד בנוגע לפתרונות דיור עבור חולי דמנציה. במקרים רבים הפניות הללו מגיעות לאחר שבני המשפחה כבר ניסו לטפל בעצמם בקרוב המשפחה האהוב, אך גילו שמדובר במשימה קשה מאוד עד בלתי אפשרית. אל תרגישו רע עם זה, טיפול בחולה דמנציה מצריך כוחות רבים, פיזיים ונפשיים, ולכן מוסד לחולי דמנציה הוא הפתרון האידאלי גם עבור בן המשפחה היקר וגם עבורכם. 

מסגרת הדיור לחולי דמנציה נקראת בית אבות לתשושי נפש. בתי אבות לתשושי נפש הם מסגרות שמתמחות בטיפול בקשישים עם מחלות קוגניטיביות, ובהן אלצהיימר ותסמונת דמנציה. בחלק מבתי האבות הכלליים פועלות מחלקות לתשושי נפש. מוסד לחולי דמנציה מעניק לדייריו שירותים, פעילויות וטיפולים של אנשי מקצוע מומחים בהתאמה ספציפית לצרכים של אנשים עם דמנציה. הדיירים מקבלים שירותי פסיכולוגיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, חוגים לשיפור יכולות קוגניטיביות, הפעלה מחשבתית, התעמלות, הרצאות ועוד, כל אחד בהתאם לשלב התקדמות המחלה. 

בית אבות לתשושי נפש מספק שלוש ארוחות עיקריות ביום ועוד שתיים-שלוש ארוחות ביניים ודואג לכל הצרכים הבריאותיים, הנפשיים, התזונתיים והחברתיים של הדיירים. מוסד לחולי דמנציה הם מוסדות סגורים שלא ניתן לצאת מהם ללא השגחה, כך שנמנע מצב שבו דייר יוצא והולך לאיבוד, שזהו אחד ממאפייני המחלה. המשמעות היא שאתם, כקרובים של הדיירים, יכולים להיות בראש שקט שהם בידיים טובות לאורך כל שעות היממה.