אלצהיימר – מהם התסמינים ואיך מטפלים

מחלת אלצהיימר היא מחלה שפוגעת בתאי המוח שקשורים בעיקר לזיכרון, ליכולות חשיבה, להתמצאות בזמן ובמקום, וליכולות השיפוט שלנו. אלצהיימר היא מחלה פרוגרסיבית, כלומר מחלה שמתקדמת כל הזמן מרגע התפרצותה, התסמינים שלה הולכים ומחמירים עם הזמן, לא ניתן עצור אותה, לא להחזיר את הגלגל לאחור, והיא לא ניתנת לריפוי. מחלת האלצהיימר היא גם הביטוי השכיח ביותר לדמנציה, תסמונת ניוונית של המוח שנקראת בעברית קיהיון או שיטיון. התסמינים של אלצהיימר מתחילים באופן קל שבקושי שמים אליו לב, עד שהיכולת לתקשר עם הסביבה ולבצע פעולות יומיות נפגעת באופן חמור ורגעי הבהירות בודדים ורחוקים זה מזה. 

אלצהיימר גורמים – למה חשוב לשים לב?

הגורמים למחלת אלצהיימר מתחילים בניוון אזורים מסוימים במוח. שמו הרפואי של הניוון הזה הוא אטרופיה, והוא פוגע במיוחד בקליפת המוח, שכבת החומר האפור שמקיף את המוח. החומר האפור אחראי על עיבוד המחשבות. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שאלצהיימר ותסמיני המחלה מתפתחים בשל מספר גורמים ובהם ירידה ברמת אצטילכולין, מוליך עצבי במוח, וכן היווצרות רובד חלבוני שמכיל חלבונים מסוג בטא-עמילואידים. שקיעת הרובד הנושקה גורמת לפגיעה בפעילות התקינה של אצטילכולין וזה מוביל לתהליך דלקתי.

חלבוני בטא-עמילואיד מובילים לתהליך פתיחת תעלות בקרומי תאי המוח ומאפשרים חדירה בלתי מבוקרת של אטומים עם מטען חשמלי (יונים) לתוכם. נוצרים שורה של תהליכים שלא נלאה אתכם בהם שבסופו של דבר פוגעים במבנה התקין של תאי העצב עד שהם נהרסים בנזק בלתי הפיך. 

הנה גורמי הסיכון העיקריים ללקות במחלת אלצהיימר:

גיל: תהליך ההזדקנות הרגיל כרוך בירידה קוגניטיבית מסוימת אך לא חמורה ולא כזו שפוגעת ביכולת לתפקד. אמנם אלצהיימר אינה מחלה שהיא חלק מתהליך ההזדקנות, אך הגיל משחק תפקיד גדול בהתפתחותה. שכיחות המחלה נוסקת לאחר גיל 65 ובקבוצה זו 1 מכל 20 אנשים סובל מאלצהיימר. לאחר גיל זה הסיכון מוכפל כל חמש שנים, ולכן מחצית מבני ה-85 ומעלה יסבלו ממנה. המחלה נדירה מאוד מתחת לגיל 65, רק 1 מ-1,000 סובלים ממנה. 

פלאק: בתהליך הרס קליפת המוח נוצר פלאק, צברים חלבוניים שיחד עם קשרים גורמים להרס תאי מוח נוספים, בתהליך שמחמיר את עצמו.

גורמי סיכון אישיים: לא ידוע מה גורם לפגיעה בתאי המוח, אך ידועים גורמים שמשפיעים על התפתחות המחלה, והם רקע משפחתי ותורשה, מין – המחלה שכיחה כמעט פי 2 בקרב נשים לעומת גברים, אנשים שסבלו מפגיעות ראש וצוואר חמורות נוטים ללקות יותר במחלת אלצהיימר, וכן אנשים עם תסמונת דאון נמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר. 

אורח חיים: יש עדויות לכך שאנשים שלא שומרים על אורח חיים בריא נמצאים בסיכון גבוה ללקות באלצהיימר, ותחת הכותרת הזו אנחנו מכניסים מעשנים, אנשים ללא פעילות גופנית, אנשים עם סוכרת לא מאוזנת, ומדדים גבוהים כמו לחץ דם, כולסטרול ורמות שומנים. 

גירוי מנטלי: מחקרים מראים שאנשים ללא קשרים חברתיים מרובים, עם רמת השכלה נמוכה, ושלא מבצעים פעילויות גירוי מתמידות למוח – קריאה, לימודי שפה חדשה, נגינה, משחקי חשיבה – נמצאים בסיכון מוגבר לאלצהיימר. 

אלצהיימר תסמינים – איך אפשר לאבחן?

בשלבים הראשונים של אלצהיימר, המחלה קשה מאוד לאבחון. הסיבה היא שהתסמינים שלה קלים ואנשים כלל לא חושבים שזו המחלה, אלא הירידה הקוגניטיבית התקינה כחלק מתהליך ההזדקנות. בנוסף, לא מדובר במחלה שמתפרצת בכל הכוח בבת אחת עם כל ארסנל התסמינים שלה, אלא התקדמות איטית, פה נוסף תסמין ושם נוסף סימפטום, עכשיו התסמין הזה מחמיר ואחר כך יחמירו תסמינים אחרים. לכן יכול לקחת שנים עד שמתחילים להבחין בתסמינים ולגשת לאבחון. קצב ההידרדרות של המחלה שונה בין המטופלים, אצל חלקם מדובר בהתקדמות איטית ואחרים יסבלו מהידרדרות מהירה. 

כשאנחנו מדברים על אלצהיימר דרגות חומרה, אנחנו יכולים לדבר על שלוש דרגות חומרה עיקריות – אלצהיימר בדרגת חומרה קלה, אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית, ואלצהיימר בדרגת חומרה גבוהה. מיד נפרט את התסמינים של כל אחת מדרגות החומרה של אלצהיימר, אך כבר כעת נציין שגילוי מוקדם ככל הניתן הכרחי לטיפול, משום שרק בשלבים הראשונים אפשר לעכב את הידרדרות המחלה ו״לקנות״ זמן נוסף עם רגעי בהירות הכרתיים. למרבה הצער, העיכוב הוא זמני ולא ניתן לעצור את ההתקדמות כליל. 

תסמינים של אלצהיימר בדרגת חומרה קלה: בשלב הזה מתחילים להרגיש בלבוד, ירידה ביכולת הזיכרון, חוסר יכולת ללמוד דברים חדשים, שינויים במצב הרוח, ובעיות בשליפת מילים. 

תסמינים של אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית: התסמינים הקיימים מחמירים ואנשים עם אלצהיימר מתקשים לזכור דברים שקרו בטווח הקרוב ביותר, אפילו באותו היום. הקושי לשלוף מילים ולהשתמש בהן נכון גובר ולכן מתפתח קושי משמעותי בדיבור. מתחילים לשכוח שמות אפילו של האנשים הקרובים ביותר, כמו ילדים ונכדים. התסמינים האלו גורמים לתסכול ומתחילים שינויים תכופים וקיצוניים במצב הרוח באופן שעלול לגרום להתנהגות אלימה ולדיכאון. לתסמינים שציינו נוספים גם חשדנות, הזיות חזותיות ושמיעתיות, מחשבות שווא על דברים לא נכונים, האדם חושב שהוא עשה דברים שמעולם לא קרו, התנהגות כפייתית, הפרעות שינה, ואפילו חוסר שליטה על הסוגרים. 

תסמינים של אלצהיימר בדרגת חומרה גבוהה: בשלבים החמורים של מחלת אלצהיימר סימני הבלבול הופכים למשמעותיים במיוחד עד כדי חוסר יכולת לתפקד. אנשים עם אלצהיימר לא יכולים להתמצא במרחב, אפילו בשכונה שבה הם גרים עשרות שנים. לכן אחד המאפיינים הוא שאנשים עם אלצהיימר הולכים לאיבוד. החשדנות עולה יחד עם ההזיות, למשל חשד שאדם גנב מהם או תקף אותם מבלי שזה אי פעם קרה. זה מוביל לאלימות אפילו כלפי בני משפחה אהובים. כל התסמינים מהשלבים הקודמים מחמירים ורגעי הבהירות מצטמצמים. השלב החמור של מחלת אלצהיימר גורם למצוקה אמיתית לא רק בקרב

החולים, אלא גם עבור בני המשפחה והחברים שכבר לא מזהים את האדם שמאחורי המחלה. לתסמינים הקודמים מצטרפים גם קשיי בליעה, חוסר תיאבון, הזנחת ההיגיינה האישית, ואובדן מוחלט של הזיכרון לטווח הארוך והקצר. בשלב הזה חולי אלצהיימר הופכים לסיעודיים וזקוקים להשגחה 24/7 על ידי מטפל זר או מסגרות לחולי אלצהיימר, כמו בית אבות לתשושי נפש. 

אלצהיימר תוחלת חיים – למה צריך להתכונן?

מחלת אלצהיימר אינה גורם תמותה, כלומר זה לא אומר שמי שמאובחן עם אלצהיימר נכנס תחת ההגדרה של ״יש לך רק עוד כמה חודשים לחיות״. למרות זאת, המחלה עלולה לקצר את תוחלת החיים בשל התפתחות מחלות אחרות. הסיבה לכך היא שאדם עם אלצהיימר לא דואג לעצמו ולצרכיו, והוא לא מתקשר עם אנשים אחרים שיידעו שמשהו לא בסדר. זה מוביל למחלות זיהומיות ומחלות אחרות מקצרות חיים. תוחלת החיים עם אלצהיימר משתנה מאדם לאדם ויש נתונים על כל דבר בתחום שבין שלוש שנים ל-20 שנה עם המחלה, אך הממוצע מראה שמרגע האבחון חולי אלצהיימר נפטרים בטווח שבין 4 ל-8 שנים. 

מבחנים לאבחון אלצהיימר

אם אתם מחפשים מידע עבור ההורים שלכם או סבא וסבתא משום שאתם חשים בבעיות זיכרון ושכחה, אל תפטרו זאת בתהליכי הזדקנות טבעיים. ברגע שיש חשד כדאי ללכת לאבחון רפואי, בעיקר אם מדובר בבעיות שכחה, קושי בהבנת דברים שאתם אומרים, קשיים תפקודיים בפעולות שגרתיות, ושינויים בהתנהגות. הרופא יבצע בדיקות כדי לוודא שלא מדובר במחלות אחרות עם תסמינים דומים, ובדיקות נוספות שעשויות לרמוז על קיומה של מחלת אלצהיימר. אין בדיקה שמאבחנת אלצהיימר, ולכן הכל נעשה על דרך שלילת מצבים רפואיים אחרים. במקרים מסוימים יבוצעו סריקות מוח, וכן הפניה למומחים אחרים כמו פסיכולוג קליני, פסיכיאטר, ונוירולוג. 

אחד המבחנים להערכת כישורים קוגניטיביים הוא מבחן מיני מנטל שבודקך זיכרון לטווח קצר וארוך, יכולת קשב, יכולת ריכוז, מיומנות שפה ותקשורת, יכולת תכנון, ויכולת הבנת הוראות. הציון הגבוה ביותר שאפשר לקבל במבחן מיני מנטל הוא 30 וכל ציון נמוך מכך רומז על אפשרות לאלצהיימר. ככל שהציון נמוך יותר כך המחלה חמורה ומתקדמת יותר. יש מבחנים נוספים שמשלבים עם מבחן מיני מנטל להערכת דרגת חומרת אלצהיימר. 

אלצהיימר טיפול – יש מה לעשות?

אלצהיימר היא עדיין מחלה ללא מרפא, אך יש תרופות שיכולות לעכב את התקדמותה. הטיפול התרופתי לא מספיק ויש להקים תוכנית טיפולית שכוללת גם תמיכה ועזרה לא תרופתיים. התרופות לטיפול באלצהיימר מסייעות באופן זמני לתסמינים. הסוג הראשון של התרופות הוא מעכבי האנזים אצטילכולין אסטראז וממנטין. התרופות הללו  מעכבות את פעילותו של האנזים וכך מונעות את פירוק האצטילכולין, ובכך מעלות את רמתו במוח ומאטות את תהליך הניוון. התפקוד הקוגניטיבי משופר ויש יכולת תבצע פעולות יומיות. 

הסוג השני של התרופות משפר במידה מסוימת את התפקוד הקוגניטיבי, את יכולות השפה ואת היכולת להפוך מחשבות למעשים. באופן הזה ההידרדרות בפעילות המוח מואטת, אך לא נעצרת. 

את הטיפול התרופתי יש לשלב עם אנשי מקצוע שמטפלים בחולי אלצהיימר, כמו למשל מרפא בעיסוק שיכול לסייע בהתלבשות לבד, השתתפות בפעילויות וחוגים שמתרגלים יכולות לשימור הזיכרון, חיזוק הכישורים השפתיים, ואפשרות של פתרון בעיות. אם החלטתם על הישארות בבית, יש להתאים את הבית ולהפוך אותו לבטוח. למשל, סידור הבית והוצאת ריהוט עודף כדי שיהיו כמה שפחות אפשרויות לשכוח ולאבד דברים, הוצאת שטיחונים כדי שהחולה לא ימעד עליהם, התקנת ידיות בחדר הרחצה, לוודא שהנעליים ונעלי הבית לא מחליקות, ואפילו לצמצם את כמות המראות משום שההשתקפות עלולה להבהיל את החולה בשלבים המתקדמים של המחלה. כמו כן כדאי להתקין אביזרי בטיחות כמו גלאי גז וגלאי עשן. 

מניעת אלצהיימר – יש דבר כזה?

הזכרנו בתחילת הסקירה הזו שאין גורם אחד או כמה גורמים שבודדו תחת ההצהרה ״אלה הגורמים לאלצהיימר״, ולכן גם אין משהו אחד שאנחנו יכולים להגיד לכם ״אתם חייבים לעשות את זה כדי למנוע אלצהיימר״. למרות זאת, יש כמה דברים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי לצמצם את הסיכון ללקות במחלה, ואם המחלה כבר התפרצה אפשר לנסות לעכב את החמרת התסמינים. 

כל הדברים שמסייעים למניעת אלצהיימר קשורים באימוץ אורח חיים בריא, ובראש ובראשונה – הפסקת עישון. אנחנו יודעים, החיים כאן קשוחים ומלחיצים ואין דבר יותר מרגיע מסיגריה, אבל אם אתם חושבים על העתיד שלכם, הפסקת עישון היא הצעד הראשון. בנוסף לכך, מניעת אלצהיימר כרוכה גם בצמצום צריכת האלכוהול, הקפדה על תפריט מאוזן ובריא כמו למשל דיאטה ים-תיכונית, אכילת חמש מנות פרי וירק בצבעים שונים מדי יום, וכן הקפדה על פעילות גופנית מתונה וקבועה. לצד זאת, הרבו בקריאה ומצאו משהו חדש ללמוד כדי לשמור על ערנות המוח. זה יכול להיות רכישת שפה חדשה, לימוד על כלי נגינה שלא היכרתם, ולשמור על המוח פעיל כל הזמן. 

מסגרות לחולי אלצהיימר

אם בחרתם בהמשך מגורים בבית עם מטפל זר, מסגרות לחולי אלצהיימר ניתנות בחלק מהמקומות במסגרת מרכזי יום לאזרחים ותיקים, או בהזמנת אנשי מקצוע פרטיים אליכם הביתה. מסגרות לחולי אלצהיימר מספקות פעילויות כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ועוד. 

אם השהייה בבית מקשה עליכם ואתם מחפשים מסגרת טיפולית 24/7 שדואגת לכל צרכי החולה, כנראה שהפתרון הנכון עבורכם נמצא אצל מוסדות לחולי אלצהיימר, שנקראים בית אבות לתשושי נפש. תשושי נפש הם אותם אנשים שסובלים ממחלות קוגניטיביות כמו אלצהיימר. מוסדות לחולי אלצהיימר אלו נותנים מענה לא רק לחולה עצמו, אלא לכל בני המשפחה שיכולים להיות רגועים ולדעת שיש מקום שמספק את כל הפעילויות לחיזוק היכולות על ידי צוות גדול ומיומן. ישנם בתי אבות לתשושי נפש ייעודיים, לצד מחלקות לתשושי נפש שפועלות בבתי אבות כלליים. 

בין אם מדובר במחלקת תשושי נפש או בבית אבות לתשושי נפש, מוסדות לחולי אלצהיימר דואגים לכל הצרכים הבריאותיים, החברתיים, והנפשיים של הדיירים במסגרות. בנוגע לתזונה, התפריט מבוסס על שלוש ארוחות עיקריות ביום ועוד 2-3 ארוחות ביניים, בנוי על ידי תזונאית קלינית, ובהתאם לדרישות דיאטה ייחודיות ככל שיש כאלה. בניגוד להעסקת עובד זר, כשאנשי צוות נמצאים בחופשה, תמיד יש מחליפים וההשגחה נשמרת 24/7, כשבני המשפחה לא צריכים לדאוג להחלפה.